הלקוח בחר בעסקת תשלומים ותשלומים הם פיתוי מצוין ללקוח בדרכו לסגור את העיסקה. האשליה שהתשלום רחוק היא מצויינת לעסק, כי הלקוח מבטיח לעצמו לעמוד בתשלומים. ברם, העסק חושש מן המעקב אחרי התשלומים. כשהתחילו כרטיסי האשראי לתפוס את השוק, היוו כרטיסי האשראי את הבטחון אל מול הצ'קים אבל כיום, כשהכרטיסים הם הדרך הנפוצה לקניות והתרבו גם העסקאות הלא ישרות, העסק רוצה את הבטחון שלו והוא יכול למצוא אותו בחברת סליקה שמבצעת את הסליקה במועד סגירת העסקה, במיוחד כשזו עסקה בתשלומים.
הרעיון שחברה חיצונית דואגת לבטחון התשלומים הוא בינלאומי והוא לא רק אצלנו. טוב, נו, גנבים יש בכל מקום. יש תקן בינלאומי וחברת סליקה שעומדת בו נרשמת כמוסד פיננסי אירופאי. יש גם תקן אבטחה לסליקה באינטרנט והוא נקרא pci.
השימוש בחברת סליקה מתאים גם לפרילנסרים וכאן הדגש הוא על העמלות. חברה גדולה שיש לה הרבה עיסקאות, משלמת, מטבע הדברים, עמלות זולות יותר לחברה המסלקת את התשלומים. היא משלמת לחברת האשראי סכום קבוע, בדומה לתשלום קבוע עבור עמלות בבנק. לעומתה, עצמאי שעובד מביתו, למשל, יש לו מספר מצומצם של לקוחות גדולים שמחזיקים לו את העסק ובמקביל להם לקוחות קטנים בהיקף תשלומים קטן, שמחזיקים את השוטף. עצמאי כזה לא כדאי לו לשלם סכום גבוה וקבוע לחברת הסליקה והוא יעדיף לשלם עמלה על כל עסקה. גם כאן העמלה די משמעותית אבל היא שווה את הבטחון שלו שהכסף יגיע אליו, גם בעסקת תשלומים. האפשרות של עמלה לכל פעולה נקראת מאגדי סליקה והיא משחררת את בעל העסק מלהתחייב למספר מסויים של עמלות.
אגב, הוצאות סליקה מהוות הוצאה מוכרת בעיניו של מס הכנסה. הרי הוא, מה אכפת לו, הוא רוצה שהעסקים יעבדו. ככל שהעסק עובד רווחיו גדלים אז אם הוא יכול לעזור לעסק להגדיל הכנסות, הרי שהוא יסכים להכיר בהוצאה הזו כהוצאה מוכרת. עדיין הוא ירוויח את שלו ויותר. מבחינתו העסקה כדאית וכדאי לו לקבל פחות מס מן הסעיף הזה ולעודד את העסק לקבל תשלומים מכרטיסי אשראי.
