רגולציה היא כלי חשוב מאוד – אבל כזה שיש להשתמש בו בתבונה, שכן אחרת הוא עלול לא רק שלא לחזק את הכלכלה אלא אף לפגוע בכלל הציבור.
בפרט מדגיש חיים טולדנו, מומחה מוערך בתחום שוקי ההון והכלכלה בכלל, את חשיבות השוויוניות של כל מהלך רגולטורי.
מצב שבו ישנן חברות שכפופות לכללי הרגולציה (שאגב, בעברית נקראת "אסדרה") וישנן חברות שפטורות מכך הוא מצב לא מקובל, שכן הוא מאפשר לכל חברה שכפופה לאסדרה לעבור אל האזור שבו אין רגולציה, ובסופו של דבר האסדרה לא תסדיר כלום.
בפרט חשוב לוודא שגם החברות הציבוריות וגם החברות הפרטיות כפופות לאותה רמת אסדרה. ההמלצה של חיים טולדנו היא לצמצם את האסדרה למינימום הנדרש ומצד שני להגביר את רמת הפיקוח על הכללים הקיימים, וכך התוצאה תהיה משק איתן שמתנהל עפ"י טובת הכלל באמת.
מדוע בורסה חזקה היא מפתח לכלכלה בריאה?
כשאנשים רבים משקיעים בבורסה, כלומר משקיעים במגוון רחב של חברות בכל התחומים, זהו מצב שמוביל לרווח משולש (מעבר לרווח שממנו נהנים המשקיעים עצמם):
א. חלקים נרחבים מהציבור הופכים להיות שותפים לרווחים של המגזר העסקי
ב. חברות רבות מקבלות את ההון הדרוש להן על-מנת להתפתח עוד
ג. כל אותן חברות נדרשות לשקיפות מוחלטת
לעומת זאת, אם ישנה הבחנה של ממש בין רמת האסדרה של החברות הפרטיות לרמת האסדרה של החברות הציבוריות, לטובת הראשונות כמובן שזוכות לחופש פעולה משמעותי, מן הסתם יותר ויותר חברות יעדיפו להישאר במתכונת הפרטית ולא ייצאו לבורסה.
במצב כזה כל 3 הרווחים הנ"ל לא יוכלו להתממש.
מהי ההמלצה של חיים טולדנו?
ככל שאפשרויות ההשקעה של הציבור מצטמצמות, הן גם מתרכזות בתחומים מאוד ספציפיים (למשל נדל"ן), ואילו חלקים נרחבים במשק עלולים להיקלע לקיפאון.
בנוסף, החברות הפרטיות מתנהלות ללא אסדרה כלל, ובעצם נוצר מצב שבו עודף רגולציה מוביל לאפס פיקוח.
בארה"ב המגמה הזו כבר מתחילה להיות בולטת מאוד, ולמשל אובר גייסה את כל ההון הדרוש לה בלי מעורבות הציבור ומתנהלת במחשכים. חיים טולדנו ממליץ למקבלי ההחלטות בישראל להתעורר, לצמצם את הרגולציה למינימום הנדרש (ולהגביר את הפיקוח על הכללים הקיימים) ובכך להוביל לכלכלה בריאה שמתנהלת בשקיפות מלאה.
