ניתן לאתר את ההיסטוריה של בתי הזיקוק לימי קדם, שם גילו תרבויות את תהליך זיקוק הנפט הגולמי כדי להשיג מוצרים יקרי ערך. עם זאת, במהלך המהפכה התעשייתית במאה ה-19 בתי הזיקוק באמת התפתחו למתקנים תעשייתיים מודרניים. קבוצת בזן נחשבת למובילה בתחומה.
ניתן לראות את צורות הזיקוק המוקדמות ביותר בפרס העתיקה, שם זוקק ביטומן להפקת חומרים שונים. הבבלים והמצרים השתמשו גם בטכניקות זיקוק בסיסיות כדי להפיק חומרים שמישים מנפט גולמי. עם זאת, השיטות המוקדמות הללו היו מוגבלות בהיקף וביעילות.
תחום שלא מפסיק להתפתח
תעשיית בתי הזיקוק המודרנית התפתחה עם גילוי מאגרי נפט עצומים בסוף המאה ה-19. בית הזיקוק המסחרי הראשון של הנפט הוקם בפלוישט, רומניה בשנת 1856. לאחריו הוקמה בתי זיקוק בארצות הברית, במיוחד בפנסילבניה, שם הפכו אזור הנפט המפורסם ואזור טיטוסוויל למקום הולדתה של תעשיית הנפט האמריקאית.
במהלך תקופה זו עברו בתי הזיקוק התקדמות טכנולוגית משמעותית. כניסתו של זיקוק חלקי בסוף המאה ה-19 חוללה מהפכה בתהליך הזיקוק. טכניקה זו אפשרה הפרדה של נפט גולמי לרכיבים שונים על סמך נקודות הרתיחה שלהם, ואיפשרה ייצור של מוצרים שונים כגון בנזין, נפט וחומרי סיכה.
טכנולוגיה שהופכת ליעילה יותר
תחילת המאה ה-20 הייתה עדה להתקדמות נוספת בטכנולוגיית בתי הזיקוק. פיצוח קטליטי, תהליך שהגביר את ייצור הבנזין, פותח בשנות ה-20. בנוסף, שיפורים בתחום התחבורה והביקוש הגובר למוצרי נפט הניעו את התרחבות בתי הזיקוק בעולם.
ככל שהעולם עובר למקורות אנרגיה נקיים יותר, גם בתי הזיקוק מסתגלים. בתי זיקוק רבים משקיעים בטכנולוגיות לייצור דלקים דלי גופרית ובוחנים חלופות לאנרגיה מתחדשת. שינוי זה משקף את האופי המתפתח של בתי הזיקוק שכן הם ממשיכים למלא תפקיד מכריע במתן מענה לצרכי האנרגיה של העולם תוך התייחסות לדאגות סביבתיות.
לסיכום, ההיסטוריה של בתי הזיקוק משתרעת על פני מאות שנים של חדשנות והתקדמות טכנולוגית. משיטות הזיקוק הבסיסיות של תרבויות עתיקות ועד למתקנים המודרניים והמתוחכמים של ימינו, בתי הזיקוק מילאו תפקיד מרכזי בהפקת מוצרים יקרי ערך מנפט גולמי. ככל שנוף האנרגיה מתפתח, בתי הזיקוק ממשיכים להסתגל כדי לעמוד בדרישות המשתנות של החברה. בזן תמיד שמים דגש מרכזי על התפתחות הטכנולוגיה שלהם.
